שגית אברג'יל- עורכת דין - משפחה,נזיקין,הוצאה לפועל,דיני עבודה ומקרקעין

חוק   הביטוח הלאומי שולל קצבת שאירים מאישה שהייתה פרודה מבעלה יותר מ-3 שנים, אלא אם שולמו לה מזונות. פסק דין מעניין בחן האם אישה שבעלה נעלם ל-18 שנה והותיר אותה עגונה זכאית לקצבה בכל זאת. בית הדין הארצי לעבודה חייב באחרונה את הביטוח הלאומי לשלם קצבת שאירים לאישה שננטשה על ידי בעלה לפני 18 שנה והוגדרה כעגונה. הרכב של שלושה שופטים קבע כי על אף הפרידה הממושכת, שלכאורה שללה ממנה את הזכאות, העובדה שהמנוח חויב בעבר לשלם לה מזונות מזכה אותה בקצבה. האיש נעלם בשנת 1991, סמוך ללידת בתו הרביעית.  כשנה לאחר מכן, בית המשפט המחוזי בחיפה חייב אותו במזונות אשתו וילדיו, אך הם מעולם לא שולמו על ידו. מפאת היעלמותו המסתורית אשתו הוגדרה כעגונה ויצאה לשוק לעבודה כדי לפרנס את משפחתה. כ-18 שנים מאוחר יותר הוא נמצא בבית האבות שניהלה לא אחרת מאשר אשתו. אז הסתבר שהאיש היה "הומלס" במשך כל השנים.    באוגוסט 2014 האיש נפטר ואשתו פנתה לביטוח לאומי לקבלת קצבת שארים כאלמנה, אך להפתעתה הרבה היא נדחתה משום שמבחינת ביטוח לאומי היא לא נחשבת ל"אלמנה" לפי החוק משום שהיא ובעלה היו פרודים במשך שנ

זוהי שאלת השאלות ! מי ינצח בתחרות? מי ירוויח יותר?  גירושים זה לא רק גט, התביעה כוללת גם עניינים חשובים מאד כגון מזונות קטינים, משמורת/הסדרי ראייה, חלוקת רכוש ועוד.  לבית הדין הרבני סמכות בלעדית לביצוע הליך הגירושין והגט עצמו, אולם קיימת לו גם סמכות מקבילה כלומר בנוסף לסמכות לביצוע הליך הגירושין גם בהליכים כגון מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת. כך נוצרת בעצם תחרות בין בית משפט לענייני משפחה אשר מוסמך להליכים הללו לבין בית הדין הרבני מכיוון שזה שהגיש ראשון לערכאה המועדפת עליו ינצח וירכוש את הזכות לניהול ההליכים באותה ערכאה. אז במי לבחור? בניגוד למיתוס הקיים כי רצוי שגברים יתבעו בבית הדין הרבני ונשים בבית משפט לענייני משפחה, יש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק מה באמת חשוב ומה רוצים. כך למשל אישה שמעוניינת להתגרש ומעוניינת גם להמשיך לגור בדירתם המשותפת מבלי שתפונה עד תום הליך הגירושין, רצוי שתגיש תביעתה לבית דין רבני ותבקש צו למדור ספציפי אשר מקובל בבית דין רבני ולא מקובל בבית המשפט לענייני משפחה. או למשל גבר אשר נתפס בוגד באשתו רצוי שיגיש תביעת גירושין דווקא לבית משפט לענייני